פעמים רבות הזדמן לי לשמוע את הטענה השחוקה כי “ה-CMDB נכשל”, טענה אותה אנסה להפריך להלן. ראשית, עלינו לזכור כי בסיס הנתונים לניהול תצורה (CMDB) הוא בסך הכול מרכיב אחד בתוך מערכת ניהול התצורה (CMS). ה-CMDB הוא למעשה טבלאות של מידע אודות פריטי תצורה (Configuration Items) והקשרים ביניהם, שאותן ניתן להזין דרך ממשק משתמש ידני, או באמצעות כלי גילוי (Discovery) אוטומטי. מתיאור עובדתי ויבש זה כבר ניתן להגיע לשתי מסקנות:

1. להצלחה או לכישלון של ה-CMDB עצמו אין משמעות, שכן מדובר בסך הכול במודול (ואמנם מודול מרכזי) של מערכת ניהול התצורה. במילים אחרות, אם משהו נכשל או הצליח, הרי שזה הניסיון להטמיע מערכת ניהול התצורה.

2. עיקר עוצמתה של מערכת ניהול התצורה הוא בטיב המידע שמנוהל בה, ועל כן לא ניתן להאשים את ה-CMDB, שהוא מטבעו רכיב סביל (פסיבי) בתהליך, שבסך הכול אוגר את המידע.

בבסיס הדחף להטמיע מערכת ניהול תצורה עומד הרצון להצליח “לתרגם” את שפת פריטי התצורה לשפת השירותים ולהיפך, על ידי ביצוע הערכת השפעה (Impact Analysis) של פריטי תצורה על השירותים העסקיים במסגרת תכנון שינויים ועל ידי ביצוע אבחון של סיבת שורש (Root Cause Analysis) מרמת השירות העסקי ועד לפריטי התצורה במסגרת חקירת תקלות ובעיות. לפי שיטת ITIL ה”תרגום” הזה מאפשר לכל בעלי המקצוע השונים בעולם מערכות המידע לדבר בשפה אחת: שפת הלקוח, שהיא שפת השירותים העסקיים.

התרשים הבא ממחיש את החזון שבבסיס מערכת ניהול התצורה:

 

technology3

 

כלומר, העוצמה האמתית של מערכת ניהול התצורה נובעת מקשרי התצורה המגדירים את הקשרים בין פריטי התצורה והשירותים העסקיים. ארגונים רבים ניסוי להטמיע מערכת ניהול תצורה תוך שימוש במנגנון גילוי אוטומטי. הגילוי אמנם הצליח לאכלס את הטבלאות במידע אודות פריטי התצורה ולהבין “מה קיים”, אך נכשל ביכולת למפות את קשרי התצורה בין פריטי התצורה לשירותים העסקיים.

מהו אם כן, מקור הטענה?

ארגונים אלו ניסו לנהל את הקשרים בצורה ידנית, והדבר דרש תקורה ניהולית גבוהה, ועל כן במרבית המקרים הוכרז הפרויקט ככישלון ומכאן נולדה האמירה כי “ה-CMDB נכשל”. את הבעיה הזו ניסו לתקוף מספר חברות הזנק ישראליות ובהן ונט (VNT) וניבולה (Neebula) שפיתחו פתרונות למיפוי וניהול שירותים עסקיים (Business Service Management). המוצר של ניבולה זכה להצלחה כבירה, כאשר חברת ההזנק הישראלית נרכשה על ידי חברת ServiceNow העולמית, ששילבה את מיפוי השירותים (Service Mapping) כמודול מובנה בתוך מוצר הדגל של החברה. ברגע שהיא מקבלת את הכתובת אליה ניגש המשתמש, מערכת זו מתחקה אחר קבצי התצורה הסטנדרטיים ובכך מגלה תלויות וקשרים בין כל פריטי התצורה לבין השירות העסקי תוך שעות ספורות, וזאת גם כאשר לא קיימת תקשורת או העברת נתונים בין פריטי התצורה.

מוצר זה כבר זוכה להצלחה רבה, ואף אם מדובר בדוגמה אחת מני רבות, הרי שארגונים שהטמיעו מוצר זה (ודומים לו) מצליחים למפות בקלות שירותים עסקיים ולראשונה בהיסטוריה להפיק ערך ממערכת ניהול התצורה ולהגשים את חזון ניהול השירותים העסקיים (BSM).